תעשיית הכרייה ושינויי האקלים: סיכונים, אחריות ופתרונות

שינויי אקלים הם אחד הסיכונים הגלובליים החשובים ביותר העומדים בפני החברה המודרנית שלנו. לשינויי האקלים יש השפעה קבועה והרסנית על דפוסי הצריכה והייצור שלנו, אך באזורים שונים בעולם, שינויי האקלים שונים באופן משמעותי. למרות שהתרומה ההיסטורית של מדינות לא מפותחות מבחינה כלכלית לפליטת פחמן גלובלית היא זניחה, מדינות אלו כבר נשאו בעלות הגבוהה של שינויי האקלים, שהיא כמובן חסרת פרופורציה. לאירועי מזג אוויר קיצוניים יש השפעות חמורות, כמו בצורת קשה, מזג אוויר עז בטמפרטורה גבוהה, שיטפונות הרסניים, מספר רב של פליטים, איומים חמורים על ביטחון המזון העולמי והשפעות בלתי הפיכות על משאבי הקרקע והמים. תופעות מזג אוויר חריגות כמו אל ניניו ימשיכו להתרחש ולהיות חמורות יותר ויותר.

באופן דומה, בשל שינויי האקלים, התעשיית הכרייההוא גם מתמודד עם גורמי סיכון ריאליים גבוהים. כי הכְּרִיָהואזורי ייצור של פרויקטי פיתוח מכרה רבים עומדים בפני הסיכון של שינויי אקלים, ויהפכו לפגיעים יותר ויותר תחת ההשפעה המתמשכת של אירועי מזג אוויר שליליים. לדוגמה, תנאי מזג אוויר קיצוניים עלולים להשפיע על יציבות סכרי זנב מוקשים ולהחמיר את התרחשותן של תאונות שבירת סכר זנב.

בנוסף, התרחשות אירועי אקלים קיצוניים ותנאי אקלים משתנים מובילים גם לבעיה הקריטית של אספקת משאבי המים העולמית. אספקת משאבי מים היא לא רק אמצעי ייצור חשוב בפעולות הכרייה, אלא גם משאב חי הכרחי לתושבים המקומיים באזורי הכרייה. ההערכה היא שחלק ניכר מהאזורים העשירים בנחושת, זהב, ברזל ואבץ (30-50%) סובלים ממחסור במים, ושליש מאזורי כריית הזהב והנחושת בעולם יכולים אפילו לראות את סיכון המים בטווח הקצר שלהם מוכפל ב- 2030, לפי S & P Global Assessment. סיכון המים הוא חריף במיוחד במקסיקו. במקסיקו, שבה פרויקטי כרייה מתחרים עם קהילות מקומיות על משאבי מים ועלויות התפעול של המכרות גבוהות, למתחים גבוהים ביחסי ציבור יכולה להיות השפעה רצינית על פעילות הכרייה.

על מנת להתמודד עם גורמי סיכון שונים, תעשיית הכרייה זקוקה למודל ייצור כרייה בר-קיימא יותר. זו לא רק אסטרטגיית הימנעות מסיכונים המועילה למפעלי כרייה ומשקיעים, אלא גם התנהגות אחראית חברתית. משמעות הדבר היא שמפעלי כרייה צריכים להגדיל את השקעתם בפתרונות טכנולוגיים ברי קיימא, כגון הפחתת גורמי סיכון באספקת מים, והגדלת ההשקעה בהפחתת פליטת הפחמן של תעשיית הכרייה. התעשיית הכרייהצפויה להגדיל משמעותית את השקעתה בפתרונות טכניים להפחתת פליטת פחמן, במיוחד בתחומי הרכב החשמלי, טכנולוגיית הפאנלים הסולאריים ומערכות אחסון אנרגיה של סוללות.

תעשיית הכרייה ממלאת תפקיד מכריע בייצור חומרים הדרושים להתמודדות עם שינויי האקלים. למעשה, העולם נמצא בתהליך של מעבר לחברה דלת פחמן בעתיד, הדורשת כמות גדולה של משאבים מינרלים. על מנת להשיג את יעדי הפחתת פליטת הפחמן שנקבעו בהסכם פריז, כושר הייצור העולמי של טכנולוגיות פליטות פחמן נמוכות, כגון טורבינות רוח, ציוד לייצור חשמל פוטו-וולטאי סולארי, מתקני אחסון אנרגיה וכלי רכב חשמליים, תשופר משמעותית. על פי הערכת הבנק העולמי, הייצור העולמי של טכנולוגיות דל פחמן אלו ידרוש יותר מ-3 מיליארד טון משאבי מינרלים ומשאבי מתכת בשנת 2020. עם זאת, חלק ממשאבי המינרלים הידועים כ"משאבי מפתח", כגון: גרפיט, ליתיום וקובלט, עשויים אפילו להגדיל את התפוקה העולמית בכמעט פי חמישה עד שנת 2050, על מנת לעמוד בדרישת המשאבים הגוברת של טכנולוגיית אנרגיה נקייה. אלו חדשות טובות לתעשיית הכרייה, כי אם תעשיית הכרייה תוכל לאמץ במקביל את אופן ייצור הכרייה בר-קיימא לעיל, אזי התעשייה תתרום תרומה מכרעת למימוש יעד הפיתוח העתידי העולמי של שמירה על סביבה ירוקה יותר.

מדינות מתפתחות ייצרו כמות גדולה של משאבי מינרלים הדרושים לשינוי הגלובלי דל פחמן. מבחינה היסטורית, מדינות רבות המייצרות משאבים מינרליים נפגעו מקללת המשאבים, מכיוון שמדינות אלו מסתמכות יותר מדי על תמלוגים של זכויות כרייה, מיסים על משאבי מינרלים ויצוא של מוצרי מינרלים גולמיים, ובכך משפיעות על נתיב הפיתוח של המדינה. עתיד משגשג ובר קיימא הנדרש על ידי החברה האנושית צריך לשבור את קללת המשאבים המינרלים. רק כך מדינות מתפתחות יכולות להיות מוכנות טוב יותר להסתגל ולהגיב לשינויי האקלים העולמיים.

מפת דרכים להשגת מטרה זו היא שמדינות מתפתחות בעלות משאבי מינרלים גבוהים יאיץ צעדים מקבילים לשיפור יכולת שרשרת הערך המקומית והאזורית. זה חשוב במובנים רבים. ראשית, פיתוח תעשייתי יוצר עושר ובכך מספק תמיכה פיננסית נאותה להסתגלות והפחתה של שינויי האקלים במדינות מתפתחות. שנית, כדי למנוע את ההשפעה של מהפכת אנרגיה עולמית, העולם לא יפתור את שינויי האקלים רק על ידי החלפת סט אחד של טכנולוגיות אנרגיה באחרות. נכון לעכשיו, שרשרת האספקה ​​העולמית נותרה פולטת גזי חממה עיקרית, לאור הצריכה הגבוהה של אנרגיית דלק מאובנים על ידי מגזר התחבורה הבינלאומי. לכן, לוקליזציה של טכנולוגיות אנרגיה ירוקה המופקות ומיוצרות על ידי תעשיית הכרייה תסייע בהפחתת פליטת גזי חממה על ידי קירוב בסיס אספקת האנרגיה הירוקה למכרה. שלישית, מדינות מתפתחות יוכלו לאמץ פתרונות אנרגיה ירוקה רק אם עלויות הייצור של אנרגיה ירוקה יופחתו כך שאנשים יוכלו לצרוך טכנולוגיות ירוקות כאלה במחיר סביר. עבור מדינות ואזורים שבהם עלויות הייצור נמוכות, תוכניות ייצור מקומיות עם טכנולוגיות אנרגיה ירוקה עשויות להיות אופציה שכדאי לשקול.

כפי שהודגש במאמר זה, בתחומים רבים, תעשיית הכרייה ושינויי האקלים קשורים קשר בל יינתק. תעשיית הכרייה משחקת תפקיד חיוני. אם אנו רוצים להימנע מהגרוע מכל, עלינו לפעול בהקדם האפשרי. גם אם האינטרסים, ההזדמנויות וסדרי העדיפויות של כל הצדדים אינם מספקים, לפעמים אפילו שליליים לחלוטין, לקובעי מדיניות ממשלתיים ולמנהיגים עסקיים אין ברירה אלא לתאם פעולות ולנסות למצוא פתרונות יעילים המקובלים על כל הצדדים. אבל נכון לעכשיו, קצב ההתקדמות איטי מדי, וחסרה לנו הנחישות האיתנה להשיג מטרה זו. נכון לעכשיו, גיבוש האסטרטגיה של רוב תוכניות התגובה לאקלים מונע על ידי ממשלות לאומיות והפך לכלי גיאופוליטי. מבחינת השגת היעדים של תגובה לאקלים, ישנם הבדלים ברורים באינטרסים ובצרכים של מדינות שונות. עם זאת, נראה כי מנגנון המסגרת של תגובת האקלים, במיוחד כללי ניהול הסחר וההשקעות, מנוגד לחלוטין למטרות התגובה האקלימית.

אינטרנט:https://www.sinocoalition.com/

Email: sale@sinocoalition.com

טלפון: +86 15640380985


זמן פרסום: 16-2-2023